טיפול במתבגרים ונוער

מתבגרים (שלב טרום ההתבגרות 11-14) ונוער (ראשית ההתבגרות 14-17) עוסקים בשאלה, מי אנחנו, הלמידה היא בעיקר מהתנסויות, לרוב מתבגר לא צריך את עולם המבוגרים ויכנס לעולמו, ויחל להגדיר את עצמו, תהליך שיכול לקחת שנים ויש צורך להפריד את ההורים מתהליך זה. לעיתים תחושת הלבד מלווה תהליך זה , הם מרגישים לא מובנים, חוסר ודאות והרבה תקווה. ישנה תחלופה מהירה בעמדות ודעות, התעוררות דחפים, קשיים חברתיים, דימוי עצמי נמוך, דכאונות חרדה ועוד.

לרוב אצל מתבגרים נפגוש מתח כללי, תחושות לא מוסברות, שינויים גופניים שמשפיעים על הדימוי העצמי, לרוב פחות עיסוק במין השני ועיסוק בקבוצת השווים. ניסיון להבין את עצמם בעולם ולהתמודד חברתית, לימודית, משפחתית.
לרוב אצל נוער נפגוש עיסוק בשינויים פזיולוגים, חיפוש אחר דמויות להזדהות איתם בחוץ, אידיאלים, עיסוק בנטייה מינית, בלבול, שינויים במצב רוח, התעניינות או זוגיות במין השני ועוד.

למתבגרים ונוער חשוב מאוד להרגיש שהטיפול מקנה להם איזור שהוא רק שלהם, בו הם יכולים לשתף במחשבות כמוסות, לעיתים מביכות, לעיתים מרגישים שהם מאכזבים את הוריהם, הם בלמידה עצמית והלמידה אינה פשוטה, מי הם? מה אחרים חושבים עליהם? ומה הם חושבים על העולם?
יש צורך באמפתטיה מצד מהטפלת, הקניית תחושה שמקבלים אותם כפי שהם וסיוע בניתוב דרכם.

הדרכת הורים בטיפול במתבגרים ונוער- ההורים מוזמנים להדרכת הורים שם ההורים משתפים במידע חשוב על המתבגר\נער בבית, על הדינמיקה המשפחתית והתנהלות במסגרות החינוך שתורם מאוד למהלך הטיפול, ההורים מקבלים כלים כיצד לתקשר עם המתבגר\נער, כיצד להתמודד בבית ועם המסגרת החינוכית. כמו כן ההורים מתעדכנים על הטיפול הפרטני של המתבגר\נער במסגרת הדרכת ההורים. הורים גרושים יכולים להגיע להדרכת הורים ביחד או בנפרד.

לעיתים ישנם מתבגרים\נערים שחוששים מהדרכת ההורים, לא רוצים שההורים יקבלו עליהם מידע וזה יגרום להם לאבד אמון במטפלת, בקשה זו נלקחת בחשבון, תוכן הטיפול נשאר שמור והדרכת ההורים מותאמת ורגישה לבקשה זו. מלבד מצבים מסכני חיים אז לפי החוק עלי ליידע את ההורים.